שנה חדשה ...התחלות חדשות

ההתרגשות שאחזה בי ביום שלישי בבוקרו של היום הראשון לפתיחת שנת הלימודים לא הייתה שונה בהרבה מאותה הרגשה שחשתי לפניי 23 שנים ביומי הראשון בבית הספר כמורה. אותה הרגשה חוזרת על עצמה כל שנה ביום הזה. אני יודעת שכך מרגישות גם הקולגות שלי. כשאפסיק להתרגש זה יהיה הסימן עבורי כי עליי לפרוש.

"כל ההתחלות קשות", כולנו מכירים את האמירה הזו! ממרום 23 שנות הוותק שלי בהוראה כמורה לאנגלית, כבר מס' שנים לא מבוטל שאין לאמירה זו הרבה משמעות גדולה עבורי לגביי כל הנוגע לתחילת שנת הלימודים. תחושת ההתרגשות קיימת אך לא תחושת הקושי. אני מרגישה מאוד בטוחה לגביי ניסיוני ויכולותיי המקצועיות (אני מתנצלת אם זה נשמע קצת יהיר) כדי להתחיל את השנה בצורה מרגשת, מהנה ובעיקר קלה עבורי ועבור תלמידיי. לפחות כך חשבתי והרגשתי עד עתה...  

השנה בית הספר בו אני עובדת גדל מאוד מבחינת אוכלוסייתו, בשל פרויקטים של הרחבת היישובים בסביבת בית הספר המזינים אותו. עד לפניי שנתיים מנה בית הספר כ 600 תלמידים והשנה מס' התלמידים עkv על 900. אנו מברכים על כל תלמיד חדש המצטרף למשפחת בית ספרנו, אך יחד עם זאת בית הספר נאלץ להתמודד עם בעיה של מרחב פיזי עבור התלמידים ועם מצוקה חמורה של כח אדם בצוות החינוכי של בית הספר. חסרות לנו מורות מקצועיות בתחומי ההוראה השונים ובעיקר ישנו חוסר חמור של מורות מחנכות.
למרות מאמצי המנהלת וצוות המורים לא הצלחנו למלא את מכסת המורות הדרושות. מצב זה אילץ את מנהלת בית הספר לפנות למורות מקצועיות ולבקש מהן לקבל על עצמן משרה של מחנכת. 

רב המורות סרבו לבקשת המנהלת ובכללן גם אני. הסיבה לכך היא האילוץ ללמד תחומי דעת נוספים שלא התנסינו בהם עד כה. מה לי ולתנ"ך או להיסטוריה? אני מורה לאנגלית! 

ללמד תחום דעת כשאין לי כל הכשרה מקצועית לגביו?? בתחילה חשבתי והרגשתי כי זה לא מקצועי ואף חסר אחריות כלפיי התלמידים. 

כשבאתי הביתה ושוחחתי על כך עם בעלי, שאלתי אותו האם הוא היה מקבל מצב שבו מורה שלא שולטת בתחום ההוראה של בתנ"ך או מתמטיקה תלמד את הילדים שלנו מקצועות אלו. התשובה הגיעה אליי דווקא מכיוון שלא ציפיתי לו. הבן שלי ענה : "אני דווקא כן הייתי רוצה. אולי המורה שלא יודעת תנ"ך תמצא דרך חדשה ומעניינת יותר מהדרך המשעממת והישנה של המורה לתנ"ך הקבועה שלנו. אני שונא ללמוד תנ"ך".

תשובתו גרמה לי לתהות. כולנו כל כך התרגלנו לתחום הדעת שאנחנו מלמדות ומרגישות בנוח ובטוחות בידיעותינו לגביו. אבל יתכן שזה מה שמקבע אותנו וגורם לנו להפסיק לחפש אמצעים ודרכים חדשות כדי לעניין ולהלהיב את התלמידים שלנו בדרך בה אנו מעבירות תכנים. אולי ביטחון היתר שלנו לגביי התמחותנו בתחום הדעת שאותו אנו מלמדות, הוא בעצם חיסרון?
הרי אנחנו מורות, ותפקידנו והכישורים שלנו לא צריכים להסתכם בתחום של העברת ידע ותוכן בלבד אלא בהקניית כלים ומיומנויות שיאפשרו לתלמידים שלנו ללמוד כל תחום דעת ותוכן ולהפוך ללומד עצמאי (גישה קונסטרוקטיביסטית כבר הזכרנו?).

הרחקתי במחשבתי אף מעבר לכך...

אני בטוחה כי כולנו בחרנו את תחום ההוראה שלנו לפי המקצוע שבו היינו טובות כתלמידות ושהיה לנו קל ומהנה ללמוד אותו בעברנו. עלה בראשי הרעיון כי יהיה זה עדיף ואף רצוי אם כל מורה תיזכר במקצוע שהיא הכי פחות אהבה או הצליחה בו כתלמידה ותבחר ללמד דווקא אותו.
היא תיאלץ לחשוב ולמצוא את הסיבות מדוע היא לא הצליחה בתחום הדעת הזה כתלמידה או מה עשה אותו לכל כך שנוא עליה ולעשות הכל אחרת. נאלץ לראות את תחום הדעת שאנו מלמדות מזווית הראייה של התלמיד כשהנושא חדש וקשה לו, וביחד ננסה למצוא דרכים יצירתיות ומעניינות שיקלו על תלמידנו להתמודד עם תחומי הדעת שקשים להם. ואם  כבר מדברים על פדגוגיה חדשנית, אולי זו אחת הדרכים לממש וליישם אותה.

אני חושבת שיכול להיות מאוד אתגרי ומעניין עבור המורה וגם עבור התלמידים, אם המורה לאומנות תלמד מתמטיקה והמורה לאנגלית תלמד גם היסטוריה וכו..
תחום התוכן המדובר חדש לתלמידים וגם לנו? נהדר! נוכל ללמוד ולחקור אותו ביחד. תפקידנו יהיה להנחות להדריך לייעץ להעלות סוגיות ושאלות בפניי התלמידים שנצטרך לענות עליהם ביחד. לשם כך יש לנו מחשבים ואינטרנט. הלא כן?  נוכל באמת לאתגר את התלמידים שלנו. סוף סוף נצליח לצאת באמת ממשבצת ממלאי התפקיד של מעבירי תוכן. אני בטוחה שזו תהייה חוויה מעניינת ומרגשת עבורנו המורים. אתם לא חושבים כך..? 

מצב כזה יגרום לנו לחשוב באמת על מטרות החינוך האמתיים. זה יגרום לנו לצאת מגבולות תחום התוכן לתחום פיתוח מיומנויות של לומד עצמאי במאה ה-21. 

אני יודעת שלא קל לממש רעיון זה. שינוי זה דבר מפחיד. כולנו מרגישים חסרי ביטחון ונרתעים מידית כשמדובר במשהו חדש שאנחנו לא טובים בו במיוחד. נוח לנו יותר עם הישן והמוכר. בדיוק מסיבה זו סירבתי בתחילה להצעתה של מנהלת בית הספר לחנך כיתה. שיניתי את דעתי (מותר לי, לא כן?). אני כעת מרגישה שאני חייבת את ההתנסות הזו לעצמי כמורה ובעיקר לתלמידיי וכמו שמהטמה גנדי אמר: "היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולמך"

"כל ההתחלות קשות" כבר אמרתי..?

בין הצלצולים....של הסמארטפונים!

ושוב הגענו לשבוע הזה! כן, הגענו לאותו השבוע שבו צריך להיערך לשנת לימודים חדשה, כאמא וכמורה. וכמידי שנה שוב אני וילדיי יוצאים למסע קניות של ציוד בית סיפרי (גם עבורי): מחברות ממותגות, כלי כתיבה, קלמרים חדשים, ילקוטים ועוד כל מיני אביזרים נלווים (גם כאלו שאני לא בטוחה שיעשה בהם שימוש, אבל הם "מגניבים" אז קונים!)
רק על דבר אחד ילדיי ויתרו -  על יומן! כששאלתי אותם מדוע הם לא בוחרים לעצמם יומן, ענתה לי ביתי שילת (תלמידה בכיתה ט') "לא צריך יש בסמארטפון". וכמובן שזה הזכיר לה ולאחיה ניב (כיתה י"ב) שצריך גם להתחדש בכיסוי חדש ובמגן מסך חדשים לסמארטפון (ואולי נזמין ב ebey). בכל זאת, מדובר בשנת לימודים חדשה! וכמו תלבושת בית ספר וכל  שאר הציוד הנלווה, גם הסמארטפון שלהם חלק מכל "ההילולה" (המאוד יקרה) וצריך לטפח ולשפר הופעתו. רק אחיהם הצעיר (כיתה ב') הסתפק ביומן של "הזבלונים" (ולפי דבריו:"בשנה הבאה גם לי יהיה טלפון").

הסיטואציה הזו הבהירה לי עד כמה ילדיי הם "ילדים דיגיטליים"  והסמארטפון שלהם הוא חלק בלתי נפרד מהווייתם היום יומית גם של זו הקשורה לבית הספר. הם הפנימו רעיון וגישה שרב המורים בישראל עדיין לא אימץ והפנים (וברובו אף מתנגד לו) - השימוש בסמארטפונים לצורכי לימוד והוראה!

הטכנולוגיה החדשה שמציעים הטלפונים הסלולריים משמעותית בחיי הילדים ויש לה מקום מהותי ביותר בחיי הנוער הגדל כיום. הנגישות למקורות מידע, הזמינות התמידית והקישור המתמיד אל הסביבה החברתית הופכים את הטלפונים הניידים להכרח מציאות עבור בני נוער רבים כיום. 

באתר פידר פורסם סקר שנעשה בבריטניה ע"י מפעילת הסלולר T-Mobile בקרב 4000 הורים וילדים מתבגרים בגילאי 11-18 שמצא עד כמה עמוק וחשוב הקשר של אותם צעירים עם מכשירי הסלולר המשוכללים שלהם. על פי ממצאי הסקר ל 90% מאוכלוסיית בני הנוער יש כיום מכשיר סמארטפון, כאשר 74% מהם העידו כי זהו החפץ הכי יקר וחשוב שיש ברשותם. 1 מכל 6 בני נוער העידו כי החרמת המכשיר ע"י הוריהם כעונש בעקבות התנהגות בלתי ראויה מהווה עבורם את העונש הכי קשה ומתסכל. 1 מתוך 10 בני נוער שנשאלו אף התוודו כי רכשו לעצמם מכשיר נוסף בלא ידיעת ההורים כדי לפצות על הזמן בו הם צריכים לחיות בניתוק מהמכשיר שהוחרם. 

לשמחתי הרבה, בבית הספר של ילדיי במזכרת בתיה נעשה שימוש במכשירי הסלולר לצורכי הוראה ולמידה, כפי שפורסם ב ynet בכתבה "כשהמורה מבקש לפתוח סמארטפונים בכיתה". מעדותם של ילדיי אני יכולה לראות עד כמה הם שמחים על כך ומרגישים שמבינים לליבם ומתחשבים בצורכיהם בבית הספר.

לצערי אין כך הדבר בבית הספר בו אני מלמדת. על פי תקנון בית ספרנו חל איסור מוחלט על שימוש בסמארטפונים במסגרת בית הספר. תלמיד הנתפש בזמן שיעור עם טלפון מחוץ לילקוטו, נענש מידית על כך. הטלפון נלקח ממנו ומוחזר רק לידיו של אחד מהוריו, שצריך להגיע לבית הספר במיוחד עבורו.

בדיון שערכנו במסגרת חדר מורים בנושא, חלקן של המורות תיארו את היתרונות הרבים של שימוש בסמארטפונים בשיעורים לצורכי הוראה ולמידה כחלק מפדגוגיה חדשנית וביסוס והקנייה של מיומנויות המאה ה-21. הועלו יתרונות המכשירים הסלולריים כאמצעים המאפשרים זמינות ונגישות למקורות מידע ולאנשים בזמן אמת בשיעור. דובר על קישוריות ושיתופיות בין התלמידים והמורים ע"י פורומים, בלוגים צ'אטים ועוד. וכמובן היתרון החשוב מכל, האפשרות להשתמש "בסביבה הטבעית" של בני הנוער לצורכי למידה. עלינו להכיר בכך כי הסביבה המקוונת ובעיקר סביבת הסמארטפון, הינה הסביבה הטבעית של בני הנוער. אותה הם מכירים הכי טוב ובה הם מרגישים הכי בנח. לכן השימוש בסביבה זו לצורכי חינוך יהיה היעיל ביותר לשם השגת מטרות חינוכיות ופדגוגיות.

לצערי כל זה לא שיכנע את הקולגות שלי המהווים את הרב בצוות ובתוכם מנהלת בית הספר. הטענה הכללית הייתה "זה פתח לצרות" וכי החסרונות עולים על היתרונות. הדיון בעניין הסתכם במשפט "שומר נפשו ירחק"!

לפי דעתי האישית עמדה זו נובעת מפחד מפניי שינוי ועמדות וסטיגמות מוטעות ושליליות שיש לרב המורים לגבי בני נוער והשימוש שהם עושים בסמארטפונים (פער דיגיטלי כבר הזכרנו?!)

כמורה בצוות נכפה עליי לקבל את דעת הרוב, אך אין זה אומר שאפסיק לשכנע ולהראות את הפן החיובי והיתרונות הבולטים והמשמעותיים של השימוש בסמארטפונים. יש בכוונתי לנצל את העיתוי של תחילת שנה ולכלול בתכנית הוראה השנתית שלי במקצוע האנגלית שעליי להגיש לאישורן של מנהלת בית הספר והרכזת הפדגוגית, גם מערכי שיעור הכוללים שימוש בטכנולוגיה המתקדמת אותה מציעים הסמארטפונים. בכוונתי להציע למנהלת ולכל מי שירצה מהצוות להצטרף לאותם שיעורים ולהיווכח בעצמו שאפשר גם אחרת. ואולי מכאן יפתח הפתח לשינוי.. אולי! 

לקריאה ולמחשבה נוספת בנושא, אני ממליצה לקרוא את הרשומה מתוך הבלוג של פרפ' חנן יניב, "על סמארטפונים בכיתה ועל הזדמנויות חינוכיות"  בקישור הבא: http://yhanan.wordpress.com/2013/09/06/%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%98%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%96%D7%93%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%A0/


**ולבינתיים הנה מס' יישומים למכשירים סלולריים שבהם משתמשים ילדיי הפרטיים ועשויים להפוך את החיים של תלמידנו לקצת יותר נוחים. אם לא בבית הספר אז לפחות בשעות שלאחר שעות הלימודים:

1. Wolfram Alpha

וולפראם-אלפא הוא מנוע תשובות מתקדם ושימושי שמשמש ככלי חינוכי ולימודי הטוב למגוון שימושים, החל מחישובים של מציאת משוואות בנעלם אחד או יותר ועד לשליפת מידע במגוון תחומים. באייפון, באייפד או באנדרואיד הוא מתפקד כמעין מחשבון כיס לכל דבר, אך החיסרון היחיד הוא שנדרש חיבור לאינטרנט עבור כל פעולה.

2. Quick Periodic Table

טבלת האלמנטים הייתה ונשארה הפריט הכי חשוב בלימודי הכימיה בתיכון, ו-Quick Periodic Table לאייפון היא אפליקציה חינמית שמספקת ע"י לחיצה על כל אלמנט מגוון של פרטים נוספים על מרכיביו, מבנהו, מסתו ועוד - כולל הפניה מהירה לוויקיפדיה.

3.Tanach for all

האפליקציה Tanach for all שימושית מאוד לכל תלמיד שלומד תנ"ך. היא מאפשרת לחפש, לסמן, לקפוץ לפרקים ולפרשות ואפילו להציג תרגום לאנגלית ולקבל פירושים. התנ"ך כולו זמין ללא חיבור לרשת.

4. Scientific Calculator

מחשבון מדעי שימושי במיוחד: ציור פונקציות, תמיכה בחזקות, שורשים וטריגו וכן ברדיאנים ובמעלות. 

5.לתרגם מילים מערבית
מילון עברי-ערבי

בכל מה שקשור להרחבת אוצר המילים וחיפוש מילים חדשות, המילון עברי-ערבי של פרולוג ומורפיקס הוא מצויין. הוא מכיל כחמישים אלף מונחים (כשהגרסה החינמית מכילה כמחצית) ומאפשר לבצע חיפוש ותרגום דו כיווני (כאשר לתרגום מערבית לעברית נדרשת המקלדת המתאימה בסמארטפון שצריך להוסיף ידנית). בנוסף, מתחת לכל מילה מופיע התעתיק שלה עם ניקוד בעברית והכתיב שלה בערבית.

6.Hungry Fish

לתלמידי יסודי שרוצים לתרגל את ציר המספרים וכן תרגילי חיבור וחיסור, האפליקציה Hungry Fish בהחלט מומלצת מתוך ניסיון אישי עם הבן הצעיר שלי. מדובר בדג שעליו מופיע מספר, אליו מגיעים באמצעות הבועות השונות - ורצוי כמה שיותר מהר.

7. ללמוד את אותיות הא"ב
לומדים עברית
"לומדים עברית" היא אפליקציה חביבה שמסייעת בלימוד אותיות הא"ב. אם זה על ידי הכרת האותיות והגייתן ולימוד כל אות בנפרד ואם זה על ידי השלמת מילים. פשוט, חינמי וחינוכי. 

למידה באמצעות - MOOCS

את המושג MOOCS - Massive Open Online Courses  ובעברית קמפ"רים - קורסים מקוונים פתוחים ורבי משתתפים, טבעו בשנת 2008 החוקרים דייב קרומייר ובריאן אלכסנדר שתיארו קורס שהעבירו ג'ורג' סימנס וסטפן דוונס בנושא "Connectivism and connective knowledge" ובו השתתפו 2300 סטודנטים. MOOCS נתפשים כקורסים מקוונים המאפשרים שינוי המודל הרווח של ההשכלה הגבוהה והאפשרות להגדיל את הנגישות להשכלה גבוהה להמונים.  הסרטון הבא מסביר את המושג moocs

הניסיון לפתח חלופות לדפוס ההוראה הפרונטלי הכולל נוכחות פיזית של מורה-מרצה ותלמידים איננו חדש. ניתן לתאר שלושה דורות קודמים של למידה מרחוק:

• למידה בהתכתבות - התפתחה במאה ה- 19 והתבססה על היכולת להדפיס חומרי לימוד ולהפיץ אותם באמצעות הדואר. היא שימשה לחינוך יסודי, תיכוני, אקדמאי ומקצועי.
• למידה מרחוק - במהלך המאה ה-20 שונה המינוח המתאר את דפוס הלמידה הזה "מלמידה בהתכתבות" ללמידה מרחוק, מושג שנתפס כמתאר את התרחבותם של כלי ההוראה - מדיה משודרת, קלטות וידאו ואודיו ובמידה מוגבלת גם המחשב - מיסודות הקמת "האוניברסיטה הפתוחה" בישראל ובעולם.
• למידה מרחוק מתווכת מחשב - אותה מגמה "חד-סיטרית"  של למידה הנעדרת או מועטת אינטראקציה עם המורה ועם תלמידים אחרים, תוך כדי שימוש באמצעים חדישים כמו האינטרנט, קורסים מודולריים, שאלונים ממוחשבים ועוד. 

קורסים מקוונים, פתוחים ורבי משתתפים או Moocs הם קורסים אקדמיים; הנלמדים באופן מקוון; הפתוחים לקהל הרחב – לעיתים קרובות בחינם, ורבי משתתפים – עד מאות אלפי לומדים.

גופים שונים פועלים כיום בתחום מתפתח זה, בתוכם: אוניברסיטאות; חברות מסחריות וארגונים שלא למטרת רווח. לעיתים קרובות הפעילות של החברות והארגונים מושתתת על חתימת הסכמים ושיתופי 

פעולה. בעוד האוניברסיטאות מביאות לעסקה מוניטין אקדמי וידע אקדמי בתחומי הידע השונים, החברות מביאות עמן פלטפורמות טכנולוגיות, מתודולוגיה סדורה להפעלת המנגנון ולעיתים גם תפיסה 

פדגוגית ללמידה מקוונת אפקטיבית.

במסגרת הקורס של הגב' חגית טל מישר במרכז ללימודים אקדמיים, עבדנו בקבוצות ודנו ביתרונות וחסרונות הלמידה באמצעות moocs בהיבטים שונים: מבחינת הסטודנטים, האוניברסיטאות, המרצים והפדגוגיה. קבוצת הדיון בה נטלתי חלק התמקדה ביתרונות ובחסרונות הלמידה באמצעות moocs עבור הסטודנטים. מצאנו יתרונות רבים כגון:

1. פיתוח אפיקי קריירה חדשים עקב מגוון רחב מאוד של קורסים.
2. שינוי יחס ללמידה- הכרה בערך השיתופיות.
3. כפר גלובלי- הזדמנות לעבוד מול אנשים מכל העולם.
4. הגדלת הנגישות לידע ולמידה- בכל עת ומכל מקום בחינם או בעלות קטנה. 
5. התאמה אישית לסגנון הלמידה המועדף על הסטודנט.
6. פיתוח אחריות אישית ללמידה- מעקב אישי אחריי התקדמות, הערכה אישית, התעדכנות בחומר חדש, עמידה בלוח זמנים שנקבע ועוד.
7. הזדמנות שווה לכולם - מאפשר רכישת השכלה גם לאנשים שאינם יכולים מסיבות שונות ללמוד במכללות ובאוניברסיטאות.

כמובן שישנם גם חסרונות כגון:

1. שיעור גבוה של נשירת סטודנטים עקב היעדר משמעת עצמית ללמידה.
2. לרבים מהקורסים אין נקודות זכות וקרדיטים לצורך השלמה לתואר.
3. היעדר משוב מיידי עלול לפגוע במוטיבציה של הסטודנט להמשיך בלימודיו.
4. הערכת הסטודנטים נעשית לרוב ע"י שאלונים סגורים - לא לכולם זה מתאים. חלק מהמשימות מוערכות ע"י עמיתים - הופך את ההערכה בעיניי הסטודנטים לפחות מהימנה ומקצועית.
5. חוסר אינטראקציה אנושית אמיתית.
6. סכנת קיפוח מיומנויות חברתיות - הלמידה נעשית באופן אינדיבידואלי מול מחשב. הסטודנטים לא מפתחים מספיק מיומנויות חברתיות הנדרשות בשוק העבודה ובמסגרות חברתיות שונות.

בסיכומו של דבר, כל אחד צריך לעשות את הבחירה שלו. לא לכל אחד מתאימה הלמידה באמצעות moocs. 

במידה ואתם מתלבטים האם ללמוד באמצעות moocs, בקישור הבא תוכלו למצוא שאלון לבחינה אישית אשר יעזור לכם לבדוק ולהעריך את מידת התאמתכם לסגנון זה של למידה:

http://mop.ort.org.il/courses/meida/remote/remote7.htm

בהצלחה!!!

בביליוגרפיה:

 "למידה אקדמית מקוונת וההכרה בה" - רועי גולדשמיט. אתר הכנסת.  אוחזר בתאריך 17.8.13 מתוך
www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03200.pdf

הפער הדיגיטאלי בישראל

בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה" בהנחייתה של ד"ר חגית מישר  דנו בנושא "הפער הדיגיטאלי בישראל". ע"פ הוויקיפדיה המונח "פער דיגיטלי" נטבע באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 ומתייחס לחשש מפני ההשלכות החברתיות שנוצרות כתוצאה מפער בין אוכלוסיות בעלות גישה לטכנולוגיה דיגיטלית לבין אוכלוסיות שאין בידן גישה זו.
אך כיום השיח לגביי הפער הדיגיטלי התרחב. ע"פ דוח שהוגש במאי 2007 לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת המונח פער דיגיטלי משמש כדי לתאר מצב שבו לקבוצות שונות באוכלוסייה יש רמת נגישות שונה לסביבה דיגיטלית -תשתיות, מחשבים, תכנות, אינטרנט, פס רוחב, ורמת אוריינות דיגיטלית שונה; מיומנות וכישורי למידה בסביבה ממוחשבת - חיפוש, סינון, הערכה, עיבוד, הפצה, אתיקה.

כפי שעלה בדיון בשיעור, הגורמים לפער דיגיטלי יכולים לנבוע מגורמים שונים:

• תשתית פיזית - מחסור בתשתיות.
• מצב כלכלי - חוסר יכולת לממן את הנדרש.
• אי מודעות - חוסר הכרה בחשיבות ההתחברות לאינטרנט.
• בעיית שפה - מחסום השפה האנגלית.
• רתיעה - פחד מפניי הטכנולוגיה וקושי לרכוש מיומנויות.
• אידאולוגיה/תרבות - התנגדות לשימוש בטכנולוגיה ולערכים שהיא מייצגת.

סקר שנעשה במימון Google ישראל ע"י ד"ר יובל דרור, ראש מסלול תקשורת דיגיטלית המכללה למנהל וסער גרשון, "ישראלים בעידן הדיגיטלי" מוכיח כי הפער הדיגיטלי בישראל, נכון להיום, ממשיך להתקיים.
הסקר הקיף כ- 1200 נשאלים ובדק מגזרים וקבוצות אוכלוסיה שונות בחברה הישראלית: ילדים (גילאי 12-14), בני נוער (גילאי 15-17), מבוגרים (גילאי 65+), חרדים, ערבים, עולים חדשים ועוד.

ממצאי הסקר היו מקיפים ומעניינים מאוד ובחרתי לציין כאן חלק קטן מאוד מהם:

• רק 7.7% מהחילונים אינם מחוברים כלל לאינטרנט לעומת 58% מאוכלוסיית החרדים.
• ממצא נוסף מראה כי ככל שרמת הדתיות גדלה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט.
• 40.7% מתושבי המדינה שהוגדרו כבעלי הכנסה הקטנה בהרבה מההכנסה הממוצעת, אינם מחוברים לאינטרנט.

בהשוואה בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית נמצא:

• שיעור הגולשים מהמגזר הערבי שמעורבים בפעילות ייצור תוכן כמו כתיבת בלוגים והעלאת סרטונים גבוה משיעור הגולשים במגזר היהודי.
• 28.3% מהערבים הכותבים בלוג מעלים פוסט חדש מדיי יום לעומת 12% מהיהודים הכותבים בלוג.
• האוכלוסייה היהודית צופה בסרטונים יותר מהאוכלוסייה הערבית, 76% לעומת 63%.
• אך 27% מהערבים הגולשים באינטרנט מעלים סרטונים לעומת 19% בקרב היהודים.

עניינה אותי במיוחד הטבלה הבאה מתוך הסקר המתארת את הצרכים שלשמם גולשים ישראלים האינטרנט לפי קבוצות גיל 

בהסתכלות על המשפחה הגרעינית שלי ילדיי (7, 14 ו 18) אכן גולשים באינטרנט ע"פ הצרכים שאותם מתארת הטבלה בהתאם לגיל שלהם, וכך גם בנוגע לי ולבעלי (שנינו בני 41). אולם הוריי (שניהם בניי 65) אינם גולשים באינטרנט כלל. 

ילדיי נחשבים ל "ילידים דיגיטליים" ( מונח שנקבע ע"י מארק פרנסקי, איש חינוך ומעצב משחקים דיגיטליים בתחום ההוראה והלמידה) משמע הם מדברים וחושבים בשפת המהפכה הדיגיטלית שלתוכה נולדו. הסביבה המתוקשבת היא סביבת המחיה הטבעית שלהם והם בעלי יכולות טבעיות ואינטואטיביות לגביי כל מה שקשור באינטרנט ובטכנולוגיות מתקדמות. לעומתם כל מי שנולד לפניי 1980 מכונה ע"י מארק פרנסקי כ "מהגרים דיגיטליים" (כמוני וכבעלי) שנאלצו ללמוד את שפת המחשוב ולעבור תהליך הסתגלות לעולם החדש. 

הוריי מעולם לא עברו תהליך זה ולמרות שיש להם שניי מחשבים בבית המחוברים לאינטרנט (שיהיה בשביל הנכדים) אין הם עושים בהם שימוש כלל. אין להם סמארטפונים ושום אוריינות דיגיטלית, גם לא הפשוטה ביותר כגון שליחת מסריי טקסט (SMS). בהחלט ניתן לראות את הפער הדיגיטלי במשפחתי.

מה שאני עומדת לכתוב אולי יפתיע חלק מהקוראים שורות אלו:
לפעמים אני מקנא בבורות הדיגיטלית שלהם!

נכון שהיום קשה לי לדמיין את חיי ולו לשנייה בלעדי רשת האינטרנט ושימושיה הנרחבים. הגלישה באינטרנט הפכה לחלק יום יומי ובלתי נפרד מחיי. היא מהווה עבורי מקור מידע זמין, נגיש וגדול למגוון רחב של מקורות. היא מאפשרת לי לתקשר אונליין עם אנשים בכל מקום בעולם ולבצע פעולות בפשטות ובחיסכון זמן ומאמץ עצום כגון כניסה לחשבון הבנק שלי, תשלום חשבונות, הזמנת תור לרופא, הזמנת חופשות וטיסות ועוד.
אך לפעמים זמינות המידע וגודלו הם בעוכריי ולדוגמה אביא נושא אקטואלי המטריד את מנוחתי ומדיר שינה מעיניי - חיסון הפוליו.
נושא המסעיר את מדינתנו בימים אלו (אחד מבין נושאים רבים כמובן) הוא הימצאות נגיפי פוליו במערכת הביוב וההחלטה לחסן ילדים שנולדו אחריי 2004. בני בן ה -7 אמור להתחסן. ילדיי בניי ה - 14 וה - 18 חוסנו בחיסון זה כשהיו תינוקות ולא הייתי מוטרדת מכך. לפניי 18 שנים זה היה הפרוטוקול המקובל שנקבע ע"י משרד הבריאות ולרגע לא ערערתי בנחיצותו או בכשירותו. טוב לא הייתה לי בזמנו נגישות לאינטרנט! אולם כעת, מרגע שהוחלט לחסן את כל הילדים בחיסון זה אני מחפשת מידע באינטרנט לגביי החיסון, יעילותו, הסיכונים המתלווים אליו ועד כמה הוא באמת נחוץ. כמות המידע שמצאתי (מאמרים מדעיים, ראיונות עם מומחים, סרטוני וידאו ועוד) הותירו אותי מבולבלת ואף מפוחדת. מצאתי נימוקים טובים בעד החיסון אך גם טיעונים מאוד משכנעים ואף מרתיעים כנגד החיסון ובקיצור אינני יודעת מה לעשות! ניסיתי להתייעץ עם חברות שיש להם ילדים בטווח הגילאים שאמורים להתחסן אך הן קראו, שמעו ונחשפו לאותו מידע שאליו אני נחשפתי באמצעות האינטרנט, והן אובדות עצות בדיוק כמוני. 
אמא שלי לא מבינה מדוע אני מתלבטת: "משרד הבריאות הגיע להחלטה מסויימת ואת צריכה לקבל אותה. יושבים שם אנשים שבטוח יודעים יותר טוב ממך."
ואני מקנא בה על הבורות הדיגיטלית שלה! היא לא מחפשת מידע. היא פתורה מהתלבטויות בהרבה נושאים ופשוט נותנת לרשויות להחליט בשבילה. בעצם הפער הדיגיטלי שלה הוא סוג של חירות! חירות מפניי התלבטויות ודילמות קשות. כמו שהיא אומרת "יש אנשים שלמדו וזה המקצוע שלהם אז שהם יחליטו. אל תנסי להיות יותר חכמה מהם"  

הלוואי שיכולתי לקבל דברים כפשוטם כמוה. אבל אני לא יכולה! הריי אני משתמשת באינטרנט. אני לא לוקה בפער דיגיטלי.... 

מה זו אינפוגרפיקה?

העברת מידע הנה חלק משמעותי וחשוב (אך כמובן לא היחיד) ממהותי י כמורה!
על מנת לבצע את תפקידי בצורה הטובה ביותר אני שואפת להיות מעניינת ומאתגרת עבור תלמידיי. חשוב לי לעורר עניין, סקרנות, ומוטיבציה בקרב תלמידיי כאשר אני מנסה להקנות ידע ומיומנויות בזמן השיעור. ממרום 22 שנות הוותק שלי רכשתי ניסיון ופיתחתי לעצמי אסטרטגיות הוראה מגוונות על מנת להשיג מטרות אלו.

אך תמיד יש עוד מה ללמוד....

במסגרת הקורס שילוב טכנולוגיות מידע בהנחייתה של הגב' חגית מישר התוודעתי ליתרונות האינפוגרפיקה.

אינפוגרפיקה על פי הוויקיפדיה היא שם כללי להמחשה חזותית של מידע באמצעות איורים, תרשימים, גרפים, תצלומים, מודלים, אנימציה ועוד. לרוב ילוו האלמנטים הוויזואליים גם ע"י הסבר כתוב.

כיום אינפוגרפיקה הנה טרנד עולמי המשמש בעיקר ככלי שיווקי. אינפוגרפיקה ייחודית של חברה או עסק עוזרת במיתוג וחשיפה. כמו כן ניתן לראות את השתלטותה ועד כמה היא מקבלת פופולריות גדולה ברשתות החברתיות. כולם משתפים ומעלים תמונות ואינפוגרפיקות כדי להעביר מסר או להמחיש רעיון.
אך למעשה אינפוגרפיקה הייתה קיימת מאז שחר ההיסטוריה. גם ציורי הקיר של האדם הקדמון הם אינפוגרפיקה. האינפוגרפיקה הבאה מתארת את ההיסטוריה של האינפוגרפיקה: 
מקור - visual.ly

אולם אני באה מתחום החינוך ונוכחתי לדעת כי לאינפוגרפיקה טובה ישנם יתרונות רבים אשר עשויים להפוך את השיעור שלי (ושל כל מורה) למעורר סקרנות, תשומת לב, עניין ומוטיבציה שכן היא:

•  מאפשרת העברת מידע רב בתמונה/תרשים/גרף אחד (כבר אמרנו.. "תמונה אחת שווה אלף מילים")
• מבליטה את הנתונים החשובים. מדגישה את הרעיון המרכזי שבו אנו רוצים להתמקד באופן ויזואלי.
• יעיל בהצגת מידע וקליטתו- עוזר לעין לקלוט ולמוח לזכור ונתח. בעיקר מתאים לתלמידים בעלי זיכרון חזותי.
• מאפשרת העברת מידע כמותי ע"י ייצוג חזותי של הנתונים בעזרת קווים, צבעים, גרפים... המידע הכמותי מוצג באופן סכמתי הכולל תכונות ומשתנים עבור יחידות המידע.
• אוניברסלי - כאשר הייצוג הוויזואלי נעשה באמצעות איורים אין צורך בשפה.
• מעוררת תשומת לב הגורמת למעורבות ומובילה לתובנות.
• קלה לעשייה ולעריכה גם ע"י התלמידים עצמם לצורכי סיכום/יישום/הדגמה של תכנים שנלמדו.

הסרטון הבא מדגיש את יתרונות האינפוגרפיקה באמצעות אינפוגרפיקה:

ארגז כלים ליצירת אינפוגרפיקה:

infogram

many eyes

wordle

protovis

javascript infovis toolkit

tableau public

לקריאה נוספת:

http://uxi.org.il/pages/14214

משחקי "העולם הפתוח" ומיומנויות המאה ה-21 (רשומה שנייה)

ברשומה הקודמת העליתי את נושא המשחק מסוג "העולם הפתוח" או "ארגז חול" (התמקדתי במשחק SKYRIM) ובהקשרו לעיקרון חופש הבחירה להחליט כגורם להגברת ההנאה וליצירת מחוברות אישית ומוטיבציה ללמידה. 

ברשומה זו אדון שוב במשחק SKYRIM אך הפעם מתוך נקודת מבט של תרומת המשחק מסוג "העולם הפתוח" לפיתוח מיומנויות למידה ובעיקר מיומנויות המאה ה-21. 

במהלך מטלת הגמר במסגרת הקורס "משחקי רשת ורשתות חברתיות" שהונחה ע"י ד"ר צביה אלגלי, גיליתי כי המשחק SKYRIM תומך ומפתח מיומנויות למידה רבות שהינן חלק ממכלול מיומנויות המאה ה -21 אותם אנו רוצים שתלמידנו ירכשו.

המשחק SKYRIM מבטא ותומך בדבריו של עשת י, (2000) במאמרו הלמידה במשחק. המשחק הוא יציאה מודעת מהעולם הממשי לעולם של אשליה ומאפשר לשחקן להיכנס לעולם דמיוני ולממש את יכולתו ליצור באופן חופשי ולשם כך להשתמש במנגנוני חשיבה יצירתיים הכמוסים בו. במשחק SKYRIM לשחקן יש קיום עצמאי ומובדל מהעולם הפיסי. הוא מתקיים בטריטוריה גיאוגרפית ומנטלית עצמאית ומתקיים בתוך גבולות של זמן ומקום מסוים. מאחר והפרט משיל מעליו זהות וחווה זהות חלופית, עליו לגייס תכונות רלוונטיות לזירה הייחודית 
בה מתקיים המשחק ולהיות יצירתי כדי לבנות זהות של דמות מרכזית 
המתפתחת תוך כדי התקדמות העלילה ובדרך זו השחקן מפתח מיומנויות  למידה שונות.

 החל מעצם העובדה הראשונית שאין כללים ברורים למשחק, השחקן 
צריך להפעיל כבר מתחילת הפעילות המשחקית תהליכים קוגניטיביים של ניסוי וטעייה, חקר וגילוי ובמהלך התפתחות המשחק גם אלתור פתרונות בעת מצבים מורכבים.

חווית ההנאה במשחק עצומה ובעיקרה נגרמת בשל מערבותו הרגשית 
של השחקן. השחקן מתנתק לזמן מה מהקיום הפיסי שלו במציאות 
ונשאב פנימה לעולם של פנטזיה (י. עשת 2003). מצב זה מוביל את השחקן להגברת תחושת המחוברות של השחקן ויצירת מוטיבציה פנימית המגבירה יעילות לימודית כפי שמציין פר' רונן יניב (2011).

Mihály Csíkszentmihályi פר' לפסיכולוגיה, פיתח את המושג זרימה. לפי תיאוריה זו זרימה הינה תחושה שנוצרת בזמן פעילות מאתגרת המספקת לנו הנאה. בעת המשחק SKYRIM, השחקן מגיע למצב של זרימה שכן הוא מרוכז מאד ומעורב בפעילות עד כדי איבוד תחושת הזמן. הפעילות במשחק, כפי שהיא חייבת להיות במצב של זרימה,  מאתגרת ודורשת הפעלת כישורים ומיומנויות וגם מלווה בתחושה של התפתחות אישית והשתפרות ועל כן חווית המשחק ממכרת. הפעילות במשחק מאתגרת אך יחד עם זאת לא מתסכלת וברת ביצוע. לשחקן ישנם יעדים ברורים והוא מקבל משוב מידי כאשר הוא מצליח.

ראיון עם Mihály Csíkszentmihályi המסביר את עקרון הזרימה:

כמי שאחראי על קבלת ההחלטות והתפתחות העלילה ב SKYRIM   השחקן מקבל תחושת שליטה על הנעשה המחזקת את תחושת הזרימה.

מאחר ועיצוב והתפתחות העלילה תלויים לגמרי בשחקן עצמו, מצאנו כי השחקן מפתח מיומנויות קוגניטיביות של התמודדות עם קונפליקטים, נקיטת עמדה ,ביצוע החלטות והפעלת מנגנוני ביקורת. 

כל המיומנויות אותן מפתח ומקדם המשחק SKYRIM מהוות ממכלול  
מיומנויות המאה ה-21 אותן מבקש משרד החינוך להקנות לתלמידים שלנו. 

לאור ממצאינו, אני חושבת כי הכרחי ונחוץ לנו כמורים, למצוא את האופן והדרך בה אנחנו יכולים לשלב משחקים מסוג זה  כדוגמת SKYRIM  בסביבת ההוראה שלנו, ולהביא את הערך המוסף והמיוחד שלו 

כמשחק, לצורך קידום והשגת מיומנויות למידה. 

ביבליוגרפיה:

.  עשת י' (2000) הלמידה במשחק , אוחזר ב 13 ביולי 2013 מתוך

http://telhai.ac.il/conferences/alternative/abstracts/lect4.htm

. חנן יניב (2011). לב"ה: למידה בסביבה הרפתקנית. מגזין אאוריקה. אוחזר בתאריך 12 ביולי 2013 מתוך 
   http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper32/docs/03.pdf

משחקי "העולם הפתוח" ולמידה קונסטרוקטיביסטית.(רשומה ראשונה)

בקורס של ד"ר צביה אלגלי "משחקי רשת ורשתות חברתיות" עסקנו בנושא משחקים ולמידה ותרומתם לתהליך הלמידה ולפיתוח מיומנויות המאה ה- 21 אצל המשחקים/לומדים.

בני ניב בן ה – 17 מבלה חלק ניכר מזמנו החופשי (המוגבל מאוד בשלב זה של חייו בשל מבחני הבגרות) במשחק SKYRIM. אני חשה צורך לציין כי הייתה תמוהה בעיניי העדפתו ותשוקתו למשחק על פניי כל פעילות אחרת שיכל לעסוק בה, בהתחשב בזמנו הדחוק מאוד כרגע.

משחק הווידאוSKYRIM  הנו משחק תפקידים ופעולה הנוקט בגישה הקלסית של משחק מסוג "העולם הפתוח" או "ארגז חול". במשחק SKYRIM השחקן מתחיל ממעמד של "אף-אחד" בעולם של פנטזיה דמיוני, מרהיב ביופיו ועשיר בפרטים. השחקן מגלה שגורלו קשור לאירועים הדרמטיים העומדים להתרחש ומתפתח בהדרגה לכוח משמעותי שיכריע את התפתחות העלילה. השחקן חוקר את הארץ ומתנהל בה באופן עצמאי בתוך קו עלילה ראשי, שאיננה לינארית  השחקן מפתח ואף יכול לשלב מספר בלתי מוגבל של קווי עלילה מקבילים ולשנות אותם באופן דינאמי לפי מטרותיו, היעדים שהוא מציב לעצמו, האינטראקציה שלו עם הדמויות אותן הוא פוגש, הניסיונות והקונפליקטים שאיתם עליו להתמודד, וההחלטות שעליו לעשות. 

המרכיב העיקרי במשחק זו התפתחות הדמות, היכולות והסגולות אותן מנכסת לעצמה הדמות הראשית עם התפתחות העלילה. כל שחקן מפתח דמות שונה לחלוטין בעלת תכונות ויכולות שונות לפי הבחירות שהוא עושה, ההחלטות שהוא מקבל וההתמודדויות האישיות שלו.

כששאלתי את ניב מדוע הוא כל כך אוהב את המשחק תשובתו הייתה: "כשאני בתוך המשחק אני מרגיש כאילו מדובר בחיים האמתיים שלי. כל הפעולות שאני עושה במשחק הן החלטות שלי בלבד ואם טעיתי אז הטעות היא שלי ואני לומד את הלקח, ואם בחרתי נכון אז אני מרגיש תחושת ניצחון וגאווה אישית" .

דבריו הבהירו לי כי סוד ההיסחפות לתוך משחק, הסיפוק וההנאה שמפיקים ממנו הינם תוצאה של חופש הבחירה, החופש להחליט בשביל עצמך כיצד לשחק ולאן להתפתח עם התקדמות המשחק.

במסגרת לימודיי במרכז ללימודים אקדמיים, בחלק גדול ונכבד של הקורסים הנלמדים, דנו ועסקנו בנושא הוראה ולמידה ע"פ הגישה הקונסטרוקטיביסטית. גישה זו תומכת בהבניית ידע ע"י פעולות של התנסות וחקר של הלומדים עצמם. גישה פדגוגית זו מעודדת את הלומד לקבל החלטות ולהחליט על הפעולות שעליו לנקוט על מנת לפתור בעיות משמעותיות ורלוונטיות עבורו ואתגרים המוצבים בפניו ע"י המורה. בהוראה ע"פ גישה זו יש ביקוש וייחוס חשיבות לנקודת מבטם של התלמידים.

למעשה, באמצעות החיבור שאנו יכולים ליצור בין גורם ההנאה במשחק כדוגמתSKYRIM   לבין הגישה הקונסטרוקטיביסטית ללמידה, ניתן להסיק כי הטמעת עיקרון חופש הבחירה להחליט תיצור למידה מהנה יותר ומאתגרת שתאפשר ללומד להיות מעורב באופן רגשי בתהליך הלמידה שלו, ולכן למידה זו תהייה משמעותית יותר עבור הלומד.

כמורים, עלינו להסיק כי מתפקידנו לעצב סביבת למידה שתאפשר לתלמידינו חופש בחירה בתהליך הלמידה שלהם, על מנת לגרום להם תחושת הנאה, מחוברות אישית והגברת המוטיבציה ללמידה.