הפער הדיגיטאלי בישראל

בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה" בהנחייתה של ד"ר חגית מישר  דנו בנושא "הפער הדיגיטאלי בישראל". ע"פ הוויקיפדיה המונח "פער דיגיטלי" נטבע באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 ומתייחס לחשש מפני ההשלכות החברתיות שנוצרות כתוצאה מפער בין אוכלוסיות בעלות גישה לטכנולוגיה דיגיטלית לבין אוכלוסיות שאין בידן גישה זו.
אך כיום השיח לגביי הפער הדיגיטלי התרחב. ע"פ דוח שהוגש במאי 2007 לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת המונח פער דיגיטלי משמש כדי לתאר מצב שבו לקבוצות שונות באוכלוסייה יש רמת נגישות שונה לסביבה דיגיטלית -תשתיות, מחשבים, תכנות, אינטרנט, פס רוחב, ורמת אוריינות דיגיטלית שונה; מיומנות וכישורי למידה בסביבה ממוחשבת - חיפוש, סינון, הערכה, עיבוד, הפצה, אתיקה.

כפי שעלה בדיון בשיעור, הגורמים לפער דיגיטלי יכולים לנבוע מגורמים שונים:

• תשתית פיזית - מחסור בתשתיות.
• מצב כלכלי - חוסר יכולת לממן את הנדרש.
• אי מודעות - חוסר הכרה בחשיבות ההתחברות לאינטרנט.
• בעיית שפה - מחסום השפה האנגלית.
• רתיעה - פחד מפניי הטכנולוגיה וקושי לרכוש מיומנויות.
• אידאולוגיה/תרבות - התנגדות לשימוש בטכנולוגיה ולערכים שהיא מייצגת.

סקר שנעשה במימון Google ישראל ע"י ד"ר יובל דרור, ראש מסלול תקשורת דיגיטלית המכללה למנהל וסער גרשון, "ישראלים בעידן הדיגיטלי" מוכיח כי הפער הדיגיטלי בישראל, נכון להיום, ממשיך להתקיים.
הסקר הקיף כ- 1200 נשאלים ובדק מגזרים וקבוצות אוכלוסיה שונות בחברה הישראלית: ילדים (גילאי 12-14), בני נוער (גילאי 15-17), מבוגרים (גילאי 65+), חרדים, ערבים, עולים חדשים ועוד.

ממצאי הסקר היו מקיפים ומעניינים מאוד ובחרתי לציין כאן חלק קטן מאוד מהם:

• רק 7.7% מהחילונים אינם מחוברים כלל לאינטרנט לעומת 58% מאוכלוסיית החרדים.
• ממצא נוסף מראה כי ככל שרמת הדתיות גדלה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט.
• 40.7% מתושבי המדינה שהוגדרו כבעלי הכנסה הקטנה בהרבה מההכנסה הממוצעת, אינם מחוברים לאינטרנט.

בהשוואה בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית נמצא:

• שיעור הגולשים מהמגזר הערבי שמעורבים בפעילות ייצור תוכן כמו כתיבת בלוגים והעלאת סרטונים גבוה משיעור הגולשים במגזר היהודי.
• 28.3% מהערבים הכותבים בלוג מעלים פוסט חדש מדיי יום לעומת 12% מהיהודים הכותבים בלוג.
• האוכלוסייה היהודית צופה בסרטונים יותר מהאוכלוסייה הערבית, 76% לעומת 63%.
• אך 27% מהערבים הגולשים באינטרנט מעלים סרטונים לעומת 19% בקרב היהודים.

עניינה אותי במיוחד הטבלה הבאה מתוך הסקר המתארת את הצרכים שלשמם גולשים ישראלים האינטרנט לפי קבוצות גיל 

בהסתכלות על המשפחה הגרעינית שלי ילדיי (7, 14 ו 18) אכן גולשים באינטרנט ע"פ הצרכים שאותם מתארת הטבלה בהתאם לגיל שלהם, וכך גם בנוגע לי ולבעלי (שנינו בני 41). אולם הוריי (שניהם בניי 65) אינם גולשים באינטרנט כלל. 

ילדיי נחשבים ל "ילידים דיגיטליים" ( מונח שנקבע ע"י מארק פרנסקי, איש חינוך ומעצב משחקים דיגיטליים בתחום ההוראה והלמידה) משמע הם מדברים וחושבים בשפת המהפכה הדיגיטלית שלתוכה נולדו. הסביבה המתוקשבת היא סביבת המחיה הטבעית שלהם והם בעלי יכולות טבעיות ואינטואטיביות לגביי כל מה שקשור באינטרנט ובטכנולוגיות מתקדמות. לעומתם כל מי שנולד לפניי 1980 מכונה ע"י מארק פרנסקי כ "מהגרים דיגיטליים" (כמוני וכבעלי) שנאלצו ללמוד את שפת המחשוב ולעבור תהליך הסתגלות לעולם החדש. 

הוריי מעולם לא עברו תהליך זה ולמרות שיש להם שניי מחשבים בבית המחוברים לאינטרנט (שיהיה בשביל הנכדים) אין הם עושים בהם שימוש כלל. אין להם סמארטפונים ושום אוריינות דיגיטלית, גם לא הפשוטה ביותר כגון שליחת מסריי טקסט (SMS). בהחלט ניתן לראות את הפער הדיגיטלי במשפחתי.

מה שאני עומדת לכתוב אולי יפתיע חלק מהקוראים שורות אלו:
לפעמים אני מקנא בבורות הדיגיטלית שלהם!

נכון שהיום קשה לי לדמיין את חיי ולו לשנייה בלעדי רשת האינטרנט ושימושיה הנרחבים. הגלישה באינטרנט הפכה לחלק יום יומי ובלתי נפרד מחיי. היא מהווה עבורי מקור מידע זמין, נגיש וגדול למגוון רחב של מקורות. היא מאפשרת לי לתקשר אונליין עם אנשים בכל מקום בעולם ולבצע פעולות בפשטות ובחיסכון זמן ומאמץ עצום כגון כניסה לחשבון הבנק שלי, תשלום חשבונות, הזמנת תור לרופא, הזמנת חופשות וטיסות ועוד.
אך לפעמים זמינות המידע וגודלו הם בעוכריי ולדוגמה אביא נושא אקטואלי המטריד את מנוחתי ומדיר שינה מעיניי - חיסון הפוליו.
נושא המסעיר את מדינתנו בימים אלו (אחד מבין נושאים רבים כמובן) הוא הימצאות נגיפי פוליו במערכת הביוב וההחלטה לחסן ילדים שנולדו אחריי 2004. בני בן ה -7 אמור להתחסן. ילדיי בניי ה - 14 וה - 18 חוסנו בחיסון זה כשהיו תינוקות ולא הייתי מוטרדת מכך. לפניי 18 שנים זה היה הפרוטוקול המקובל שנקבע ע"י משרד הבריאות ולרגע לא ערערתי בנחיצותו או בכשירותו. טוב לא הייתה לי בזמנו נגישות לאינטרנט! אולם כעת, מרגע שהוחלט לחסן את כל הילדים בחיסון זה אני מחפשת מידע באינטרנט לגביי החיסון, יעילותו, הסיכונים המתלווים אליו ועד כמה הוא באמת נחוץ. כמות המידע שמצאתי (מאמרים מדעיים, ראיונות עם מומחים, סרטוני וידאו ועוד) הותירו אותי מבולבלת ואף מפוחדת. מצאתי נימוקים טובים בעד החיסון אך גם טיעונים מאוד משכנעים ואף מרתיעים כנגד החיסון ובקיצור אינני יודעת מה לעשות! ניסיתי להתייעץ עם חברות שיש להם ילדים בטווח הגילאים שאמורים להתחסן אך הן קראו, שמעו ונחשפו לאותו מידע שאליו אני נחשפתי באמצעות האינטרנט, והן אובדות עצות בדיוק כמוני. 
אמא שלי לא מבינה מדוע אני מתלבטת: "משרד הבריאות הגיע להחלטה מסויימת ואת צריכה לקבל אותה. יושבים שם אנשים שבטוח יודעים יותר טוב ממך."
ואני מקנא בה על הבורות הדיגיטלית שלה! היא לא מחפשת מידע. היא פתורה מהתלבטויות בהרבה נושאים ופשוט נותנת לרשויות להחליט בשבילה. בעצם הפער הדיגיטלי שלה הוא סוג של חירות! חירות מפניי התלבטויות ודילמות קשות. כמו שהיא אומרת "יש אנשים שלמדו וזה המקצוע שלהם אז שהם יחליטו. אל תנסי להיות יותר חכמה מהם"  

הלוואי שיכולתי לקבל דברים כפשוטם כמוה. אבל אני לא יכולה! הריי אני משתמשת באינטרנט. אני לא לוקה בפער דיגיטלי....