יום שבת, 17 באוגוסט 2013

למידה באמצעות - MOOCS

את המושג MOOCS - Massive Open Online Courses  ובעברית קמפ"רים - קורסים מקוונים פתוחים ורבי משתתפים, טבעו בשנת 2008 החוקרים דייב קרומייר ובריאן אלכסנדר שתיארו קורס שהעבירו ג'ורג' סימנס וסטפן דוונס בנושא "Connectivism and connective knowledge" ובו השתתפו 2300 סטודנטים. MOOCS נתפשים כקורסים מקוונים המאפשרים שינוי המודל הרווח של ההשכלה הגבוהה והאפשרות להגדיל את הנגישות להשכלה גבוהה להמונים.  הסרטון הבא מסביר את המושג moocs




הניסיון לפתח חלופות לדפוס ההוראה הפרונטלי הכולל נוכחות פיזית של מורה-מרצה ותלמידים איננו חדש. ניתן לתאר שלושה דורות קודמים של למידה מרחוק:

  • למידה בהתכתבות - התפתחה במאה ה- 19 והתבססה על היכולת להדפיס חומרי לימוד ולהפיץ אותם באמצעות הדואר. היא שימשה לחינוך יסודי, תיכוני, אקדמאי ומקצועי.
  • למידה מרחוק - במהלך המאה ה-20 שונה המינוח המתאר את דפוס הלמידה הזה "מלמידה בהתכתבות" ללמידה מרחוק, מושג שנתפס כמתאר את התרחבותם של כלי ההוראה - מדיה משודרת, קלטות וידאו ואודיו ובמידה מוגבלת גם המחשב - מיסודות הקמת "האוניברסיטה הפתוחה" בישראל ובעולם.
  • למידה מרחוק מתווכת מחשב - אותה מגמה "חד-סיטרית"  של למידה הנעדרת או מועטת אינטראקציה עם המורה ועם תלמידים אחרים, תוך כדי שימוש באמצעים חדישים כמו האינטרנט, קורסים מודולריים, שאלונים ממוחשבים ועוד. 

קורסים מקוונים, פתוחים ורבי משתתפים או Moocs הם קורסים אקדמיים; הנלמדים באופן מקוון; הפתוחים לקהל הרחב – לעיתים קרובות בחינם, ורבי משתתפים – עד מאות אלפי לומדים.

גופים שונים פועלים כיום בתחום מתפתח זה, בתוכם: אוניברסיטאות; חברות מסחריות וארגונים שלא למטרת רווח. לעיתים קרובות הפעילות של החברות והארגונים מושתתת על חתימת הסכמים ושיתופי 
פעולה. בעוד האוניברסיטאות מביאות לעסקה מוניטין אקדמי וידע אקדמי בתחומי הידע השונים, החברות מביאות עמן פלטפורמות טכנולוגיות, מתודולוגיה סדורה להפעלת המנגנון ולעיתים גם תפיסה 
פדגוגית ללמידה מקוונת אפקטיבית.


במסגרת הקורס של הגב' חגית טל מישר במרכז ללימודים אקדמיים, עבדנו בקבוצות ודנו ביתרונות וחסרונות הלמידה באמצעות moocs בהיבטים שונים: מבחינת הסטודנטים, האוניברסיטאות, המרצים והפדגוגיה. קבוצת הדיון בה נטלתי חלק התמקדה ביתרונות ובחסרונות הלמידה באמצעות moocs עבור הסטודנטים. מצאנו יתרונות רבים כגון:

  1. פיתוח אפיקי קריירה חדשים עקב מגוון רחב מאוד של קורסים.
  2. שינוי יחס ללמידה- הכרה בערך השיתופיות.
  3. כפר גלובלי- הזדמנות לעבוד מול אנשים מכל העולם.
  4. הגדלת הנגישות לידע ולמידה- בכל עת ומכל מקום בחינם או בעלות קטנה. 
  5. התאמה אישית לסגנון הלמידה המועדף על הסטודנט.
  6. פיתוח אחריות אישית ללמידה- מעקב אישי אחריי התקדמות, הערכה אישית, התעדכנות בחומר חדש, עמידה בלוח זמנים שנקבע ועוד.
  7. הזדמנות שווה לכולם - מאפשר רכישת השכלה גם לאנשים שאינם יכולים מסיבות שונות ללמוד במכללות ובאוניברסיטאות.
כמובן שישנם גם חסרונות כגון:
  1. שיעור גבוה של נשירת סטודנטים עקב היעדר משמעת עצמית ללמידה.
  2. לרבים מהקורסים אין נקודות זכות וקרדיטים לצורך השלמה לתואר.
  3. היעדר משוב מיידי עלול לפגוע במוטיבציה של הסטודנט להמשיך בלימודיו.
  4. הערכת הסטודנטים נעשית לרוב ע"י שאלונים סגורים - לא לכולם זה מתאים. חלק מהמשימות מוערכות ע"י עמיתים - הופך את ההערכה בעיניי הסטודנטים לפחות מהימנה ומקצועית.
  5. חוסר אינטראקציה אנושית אמיתית.
  6. סכנת קיפוח מיומנויות חברתיות - הלמידה נעשית באופן אינדיבידואלי מול מחשב. הסטודנטים לא מפתחים מספיק מיומנויות חברתיות הנדרשות בשוק העבודה ובמסגרות חברתיות שונות.

בסיכומו של דבר, כל אחד צריך לעשות את הבחירה שלו. לא לכל אחד מתאימה הלמידה באמצעות moocs. 

במידה ואתם מתלבטים האם ללמוד באמצעות moocs, בקישור הבא תוכלו למצוא שאלון לבחינה אישית אשר יעזור לכם לבדוק ולהעריך את מידת התאמתכם לסגנון זה של למידה:

http://mop.ort.org.il/courses/meida/remote/remote7.htm

בהצלחה!!!

בביליוגרפיה:

 "למידה אקדמית מקוונת וההכרה בה" - רועי גולדשמיט. אתר הכנסת.  אוחזר בתאריך 17.8.13 מתוך
www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03200.pdf

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה