יום חמישי, 23 במאי 2013

הערכה של הטמעת טכנולוגיה חדשה

הטמעת טכנולוגיה חדישה בבית הספר

אני עובדת כמורה ורכזת אנגלית בבית ספר "גוונים". בית הספר "גוונים – נען סתריה" הינו בית ספר יסודי, שמונה שנתי (א'– ח') ושוכן בתחום שיפוטה של המועצה האזורית גזר. התלמידים הבאים בשערי בית הספר הינם בני המושבים והקיבוצים באזור. מרביתם של התלמידים מגיעים מבתים מטופחים ומשכילים השייכים לבני המעמד הסוציו - אקונומי הבינוני עד גבוה. כיום בית הספר מונה 800 תלמידים הלומדים ב 24 כיתות ועובדים בו חמישים אנשיי צוות חינוכי ומנהלי.

לאחרונה רכש בית הספר את תכנת ניהול המידע הפדגוגי "Smart School" . זוהי מערכת ממוחשבת מקוונת שמטרתה ניהול תהליכים פדגוגיים וחינוכיים בבית הספר. המערכת מבוססת אתר ומאפשרת זמינות ושקיפות מידע בכל עת ומכל מקום. כל משתמש (מנהל, מורה, הורה ותלמיד ) יכול לקבל את המידע הרלוונטי לו על ידי התחברות למערכת. המערכת מספקת עבור כל תלמיד כרטיס אישי אשר כולל את נתוניו האישיים, אירועי משמעת, ציונים שוטפים ותקופתיים, מרכיבי הערכה והתאמות לימודיות.

בעידן שבו התפתחות הטכנולוגיה נעשית בקצב מאוד מהיר, אנשי חינוך והוראה נאלצים להתמודד עם הצורך לבחור את הטכנולוגיה המתאימה ביותר למטרות ההוראה. לשם כך בייטס ופול (2003) פיתחו את מודל SECTIONS  כפי שהוא מוצג בספרם Effective Teaching with Technology in Higher Education , ככלי עזר למורים ולעובדי חינוך, במטרה לנתח ולהעריך שילוב עתידי של טכנולוגיה חדשה ובהתאמתה לצרכים פדגוגיים וחינוכיים בתהליכי הוראה ולמידה.

כל אות במונח SECTIONS  מייצגת מרכיב או שאלה שיש לתת לגביו/ה את הדעת בעת בחינת התאמת הטכנולוגיה עבור הארגון החינוכי ומטרותיו.

1.                     S  - מייצגת את המילה students, תלמידים.
2.                     E – קלות השימוש (ease of use ).
3.                     C- עלויות (costs)
4.                     T- הוראה ולמידה (Teaching and Learning)
5.                     I – אינטראקציה (interactivity)
6.                     O  הארגוןorganization))
7.                     N- (novelty) – חדשנות 
8.                     S - מהירות speed


באמצעות יישום המודל של בייטס ופול (2003) מצאתי כי טכנולוגית ה- SMARTSCHOOL מאפשרת;

•גישה למבחר בלתי מוגבל של דרכי הוראה וגישות למידה המתאימים למגוון שונות הלומדים.
•נגישות קלה ונוחה מכל מקום ובכל זמן ואיננה דורשת הדרכה או הכשרה ארוכה מעבר למיומנויות מחשב בסיסיות.
•תמיכה בכל מעגלי וסוגי האינטראקציה החיוניים לקהילת בית הספר היא מאפשרת דיונים שיתופיים, שיח אישי, למידה עצמית או קבוצתית חיפוש חומרים ועוד.
•דרישות ארגוניות קלות שעיקרן טכניות כגון: אספקת נגישות קלה לסביבה מקוונת בכיתות, הנפקת סיסמא עבור כל משתמש ומימון ראשוני לרכישת הטכנולוגיה ולתחזוקה.
•חומרי הלמידה נבחרים מראש וניתנים לשינוי ועדכון באופן מהיר וקל.
•הסתגלות מהירה של כל קהילת המשתמשים מאחר ואיננה חדשנית מאוד ונתמכת ע"י ידע בסיסי של שימוש במחשב.

בימים אלו צוות בית ספרי שוקד על כתיבת תעודות הערכה לסיום שנה. הפקת התעודות נעשית בפעם הראשונה באמצעות ה SMARTSCHOOL . שביעות הרצון של כל הצוות לגבי השימוש בתכנה ניכר ומורגש מאוד בחדר המורים והמנהלה. ניתן להסיק מכך שהטמעת טכנולוגית ה SMARTSCHOOL  בבית ספרנו הייתה החלטה נכונה ונעשתה באופן מלא ויעיל.


ביבליוגרפיה:
•             Bates & Poole (2003). Effective Teaching in Higher Education.


יום שישי, 17 במאי 2013

השפעת משחקי וידאו אלימים על התנהגות אלימה בקרב בני נוער


הקשר שבין משחקי וידאו ואלימות בקרב בני נוער.

במסגרת לימודנו בקורס של הגב' צביה אלגלי משחקים ברשת הועלתה סוגיית השפעת משחקי וידאו מלחמתיים בעלי אלמנטים של אלימות על התגברות ביטויי התנהגות אלימים בקרב ילדים ובני נוער.

התשובה לכך איננה חד משמעית. הדעות חלוקות. בעוד שהורים, מורים ופוליטיקאים מודאגים שזרעי פורענות מוצאים קרקע פורייה במוחם של בני נוער המשחקים משחקי מחשב אלימים, פסיכולוגים רבים טוענים שהממצאים הקיימים אינם מצביעים באופן מובהק על קשר סיבתי בין אלימות וירטואלית לממשית. מעבר לכך, ישנם פסיכולוגים הטוענים שמשחקי מחשב אלימים מהווים אמצעי פורקן למתחים עבור ילדים היפראקטיביים. בדיוק כמו עיסוק בספורט גם משחקי לחימה עשויים להוות אלטרנטיבה יעילה נוחה וזמינה כאמצעי פורקן עבור אותם ילדים.    

וולאניוס מ. , פנומקי ר. ואחרים (2007) חקרו את מקומם ותפקידם של הגיל, המודעות החברתית והתקשורת בין הורים לילדים בניטור הקשר שבין המשחק במחשב להתנהגות תוקפנית. התוצאות איששו את ההשערה כי משחקי מחשב אלימים נקשרו ישירות להתנהגות תוקפנית בעיקר בקרב בנים בני 10. תפקידן של התובנות החברתיות הודגשו בקרב בנים בוגרים יותר.

מאידך טוענים חוקרים אחרים כי משחקי האסטרטגיה הנמנים בקבוצת משחקי המחשב האלימים, מפתחים אצל בני נוער חשיבה אסטרטגית וכך הופכת האלימות במשחק לשולית. חיזוק ותועלת חיובית לטענה זו מצאתי בכתבה בה נתקלתי בYNET  שנקראת "עולם הגיימינג עולה על מדים" (לקריאת הכתבה המלאה:  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4375232,00.html )


במסגרת סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת ת"א, נערך כנס גיימינג ומשחקי סימולציה צבאיים אשר בו לקחו חלק אנשי אקדמיה, דמויות מפתח מעולם הגיימינג והסימולציות הישראלי וכן אנשי מערכת הביטחון. בכנס זה נעשה ניסיון להציג ולבדוק את הקשר המתהדק בין התעשיות הצבאיות השונות לעולם הגיימינג והסימולטורים.


אל"מ ניר חלמיש, רמ"ח אמל"ח בזרוע היבשה, הציג את "מעבדת הקרב",  גרסת חאקי צה"לית לחדר הולוגרמות אשר באמצעות סימולציות מדויקות, החדר מדמה לחימה מרמת החייל ועד הגדוד, ומאפשר בדיקה של אמצעי לחימה עתידיים ל-5 עד 20 השנים הקרובות.  חלמיש מדגיש כי שדה הקרב הווירטואלי אינה עושה הנחות ללוחמים, ובדומה לכוחותינו, גם האויב וירטואלי מצויד באמצעי לחימה אשר עומדים להופיע במלחמות הדור הבא.

מרצה נוסף בכנס, ארז נור, הציג מספר רעיונות כיצד ניתן יהיה ליישם בעתיד טכנולוגיות מעולם המשחקים לטובת מערכות ביטחוניות. כך למשל ניתן לשלב מידול תלת מימדי של שטח, אשר מופיע במשחקי סימולטורים, פעולה ואסטרטגיה רבים, על מנת לסייע לטייסים להתמצא ולנווט בתנאי שטח קשים כמו סופות אבק או חוסר ראות.

בהיבט זה וכאם לשני בנים, שאחד מהם מתגייס בקרוב, אני בהחלט יכולה לראות את היתרון והתועלת שניתן להפיק ממשחקי מחשב מלחמתיים. ככל הנראה, בני הבכור עדיין יצטרך להתמודד עם שירות צבאי מסורתי המוכר לנו, ובעזרת השם, יצלח אותו בשלום. אך לבני הצעיר שרק בן 6 אולי יש תקווה כי שירותו הצבאי יעשה מאחורי צג מחשב או בתוך חדר הדמיה והולוגרמות ויוכל לנצל את כל אותם כישורים שירכוש במהלך שהותו מול צג המחשב כשהוא משחק בין היתר גם "משחקים אלימים".


Wallenius, M., Punamäki, R., Rimpelä, A. (2007). Digital game playing and direct and indirect aggression in early adolescence: The roles of age, social intelligence, and parent-child communication. Journal of Youth and Adolescence, 36(3), 325-33

.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4375232,00.html

יום שבת, 11 במאי 2013

האם טכנולוגיה יכולה ללמד תלמידים להיות לומדים טובים יותר?


במהלך 22 שנות עבודתי כמורה לאנגלית בכיתות ז' ח', לא פעם פגשתי תלמידים שהצליחו מאוד מבחינת הישגיהם למרות שלא הייתי מגדירה אותם כתלמידים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות. הם לא היו דווקא אלו שאנו מגדירים "כמבריקים" . ולהיפך, לא תמיד התלמידים הנבונים במיוחד היו אלו שהצליחו לימודית. אתם יודעים, הכוונה לאלו שאנו נוטים לומר עליהם "לא ממשים את הפוטנציאל שלהם"!


תמונת המציאות הזו הובילה אותי למסקנה שלמעשה כל הלומדים יכולים להצליח, גם אלו שלא היינו מגדירים כ "החכמים במיוחד"! אני בטוחה שאני לא מחדשת דבר לחברותיי המורות כשאני אומרת כי התלמידים שמצליחים הם דווקא אלו בעלי תכונות שאינן מוגדרות כמיומנויות חשיבה  או יכולות קוגניטיביות  אך הוכחו כיותר חשובות לעיתים מהן, וכוונתי לתכונות כגון  עיקשות, התמדה, רצון ומוטיבציה גבוהה. אך הלוואי והייתי יודעת איך להקנות אותם ולפתח אותם אצל כל תלמידיי! איך אני עושה זאת?


Dr. Angela Lee Duckworth  פסיכולוגית מאוניברסיטת פנסילבניה - 
 ( אוחזר מתוך  http://www.sas.upenn.edu/~duckwort/ ) יצרה את המונח GRIT  שבעצם מתאר מקבץ של תכונות, מיומנויות שאינן מוגדרות כמיומנויות קוגניטיביות אך מצאה אותן חשובות וחיוניות ביותר להצלחה בלימודים ועל בסיס זה היא יצרה תעודת הערכה – report card  שמעריך את התקדמות התלמידים ע"פ מיומנויות אלו והתלמידים מקבלים ציון מספרי עבור כל המקבץ הנקרא "GRIT". בין רכיבי ההערכה בתעודה נמצאים : השתתפות פעילה בשיעור , מפגין התלהבות, מעורב בפעילות אקטיבית עם לומדים אחרים, עובד באופן עצמאי תוך כדי מיקוד, מכיר ומעריך עבודה של אחרים, מסוגל למצוא פתרונות במהלך קונפליקט עם אחרים , ממשיך לנסות גם אם חווה כישלון ועוד...  

הסיבה העיקרית אשר לשמה אני מתארת את תכניתה של דר' דאקוורת' , היא העובדה כי ייתכן ויש במחקרה של דר' דאקוורת' המענה לשאלתי (ובטח גם של כל הקולגות שלי ) - "איך מגבירים מוטיבציה ורצון ללמוד אצל תלמידנו?"

דר' דאקוורת' (אוחזר מתוך http://www.sas.upenn.edu/~duckwort/ )מצאה במחקרה כי תלמידים הראו התקדמות בכל אותן מיומנויות המצוינות בתעודה כאשר למדו בסביבה מתוקשבת. בשיעורים שנעשו בסביבה לימודית דיגיטלית, שימוש במקורות מידע אינטרנטיים ובשילוב משחקי מחשב נצפתה התקדמות משמעותית של כל אותן תכונות המכונות "GRIT". דר אנג'לה מסכמת במחקרה כי שימוש בכלים טכנולוגיים ואפליקציות לצורך הוראה מזמנות יצירת אתגרים אופטימליים עבור הלומדים. כלומר המשימות אינן משעממות מדיי ואינן מתסכלות מדיי מה שמאפשר ללומד להתמיד במשימה ומכאן הגברת המוטיבציה שלו ללמוד.

ממצאים אלו עודדו אותי מאוד – אנחנו כנראה בדרך הנכונה!




יום שבת, 4 במאי 2013

כוחו של חיוך


חיוך

לבני תמיד הייתה היכולת\המיומנות לגרום לתינוקות ולילדים קטנים לחייך. בכל פעם שנתקל בפעוט בוכה בתור לרופא, בתור לקופה בסופר, בגן השעשועים ועוד, הוא היה יוצר איתם קשר עין ועל ידי מספר קולות ופרצופים מוזרים, מיד הפעוט היה מפסיק לבכות ובתוך מספר רגעים אף מתחיל לצחוק בקול צוהל ומתגלגל. כשבני היה ילד צעיר החשבנו את המיומנות הזו שלו לתכונה ייחודית שלו ובני היה גאה בה מאוד.

כיום בני כבר בן 17 וחצי מתנשא לגובה של 183 סנטימטרים ולמרעית עין "גבר" לכל דבר! אך "המיומנות" הזו שלו עדיין קיימת. במהלך חופשת הפסח בתור בשדה התעופה הוא הצליח בקלות רבה לגרום לפעוט שבכה בכי תמרורים להפסיק לבכות ולחייך. יכולתי לראות על פניהם של הוריו את רווחת ההקלה והוכרת התודה לבני. גיחכנו לעצמנו וציינו כי הוא "לא איבד את מגע הקסם שלו". למעשה מצב הרוח של כל העומדים בתור השתנה לטובה ברגע שהפעוט הפסיק לבכות. פתאום האווירה כבר לא הייתה מתוחה והאנשים הפסיקו לרטון בחוסר סבלנות. וכשקטן השמיע קולות של צחוק, גם המבוגרים בתור חייכו והחלו לשחק עם הפעוט.

חיוך הוא דבר מדהים. הוא מעודד את המקבל וגם את הנותן. כשיש המון חיוכים סביבך ובחייך כמעט ובלתי אפשרי להרגיש עצוב. מחקרים פסיכולוגים רבים שנעשו מוכיחים כי ילדים שמחייכים כלפיהם באופן קבוע גדלים והופכים להיות בני אדם בעלי בטחון עצמי, מצליחים ונחשבים "למושכים" יותר בעיניי הסביבה ואף מאריכים לחיות.

חוקרים ממחלקת הפסיכולוגיה של אוניברסיטת מקג'יל שבמונטריאול מצאו שחיוכים גורמים לשינוי של הדימוי האישי. החיוך גורם לאנשים להרגיש בטוחים יותר בעצמם ולראות עצמם באור חיובי ומכאן שהביצועים שלהם בכל תחומי החיים יהיו יותר טובים.

באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה לקחו חבורה של חוקרים ספר מחזור של מסיימי אחד המגמות באוניברסיטה וניתחו את החיוכים שהיו מפוזרים בו מהכריכה ועד העמוד האחרון. במחקר של שלושים שנה הם מצאו קשר ישיר בין זווית ועוצמת החיוכים שבתמונות למידת ההצלחה וההגשמה העצמית של אותם מחייכים בהמשך חייהם. האנשים שחייכו הכי יפה ואמתי היו אלה שחייהם התקדמו על הצד הטוב ביותר (אוחזר מתוך http://www.xnet.co.il/articles/0,14538,L-3083013,00.html)

אנחנו כאנשי חינוך יודעים עד כמה בטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי מעודד מוטיבציה ללמידה ומכאן להצלחה. יש לנו משאב קל, טבעי, שלא דורש מימון כספי או אישור מיוחד שיכול לעזור לנו להשיג מטרה זו – החיוך.
מדוע שלא נחייך כמה שיותר כלפיי הילדים והתלמידים שלנו כמו שנאמר "The more the merrier " . אולי בדרך זו נצליח להפחית בעיות משמעת, חווית תסכול ונביא להגברת מוטיבציה של הלומדים. כולנו יודעים שחיוך זה דבר מדבק. כשאנו מחייכים כלפיי מישהו באופן טבעי ובלתי נשלט הוא יחייך חזרה כלפינו. חישבו כמה נחמד יהיה להיכנס לכיתה ולראות 35 חיוכים מופנים כלפינו.

"Every time you smile at someone, it is an action of love, a gift to that person, a beautiful thing ."  Mother Teresa