בקורס של ד"ר צביה אלגלי "משחקי רשת ורשתות חברתיות"
עסקנו בנושא משחקים ולמידה ותרומתם לתהליך הלמידה ולפיתוח מיומנויות המאה ה- 21
אצל המשחקים/לומדים.
בני ניב בן ה – 17 מבלה חלק ניכר מזמנו החופשי (המוגבל מאוד בשלב זה
של חייו בשל מבחני הבגרות) במשחק SKYRIM. אני חשה צורך לציין כי הייתה
תמוהה בעיניי העדפתו ותשוקתו למשחק על פניי כל פעילות אחרת שיכל לעסוק בה, בהתחשב
בזמנו הדחוק מאוד כרגע.
משחק הווידאוSKYRIM הנו משחק תפקידים ופעולה הנוקט בגישה הקלסית של משחק מסוג "העולם הפתוח" או
"ארגז חול". במשחק SKYRIM השחקן מתחיל
ממעמד של "אף-אחד" בעולם של פנטזיה דמיוני, מרהיב ביופיו ועשיר בפרטים. השחקן
מגלה שגורלו קשור לאירועים הדרמטיים העומדים להתרחש ומתפתח בהדרגה לכוח משמעותי שיכריע
את התפתחות העלילה. השחקן חוקר את הארץ ומתנהל בה באופן עצמאי בתוך קו עלילה ראשי,
שאיננה לינארית השחקן מפתח ואף יכול לשלב מספר בלתי מוגבל של קווי עלילה מקבילים
ולשנות אותם באופן דינאמי לפי מטרותיו, היעדים שהוא מציב לעצמו, האינטראקציה שלו עם
הדמויות אותן הוא פוגש, הניסיונות והקונפליקטים שאיתם עליו להתמודד, וההחלטות שעליו
לעשות.
המרכיב העיקרי במשחק זו התפתחות הדמות,
היכולות והסגולות אותן מנכסת לעצמה הדמות הראשית עם התפתחות העלילה. כל שחקן מפתח דמות
שונה לחלוטין בעלת תכונות ויכולות שונות לפי הבחירות שהוא עושה, ההחלטות שהוא מקבל
וההתמודדויות האישיות שלו.
כששאלתי את ניב מדוע הוא כל כך אוהב את המשחק תשובתו הייתה:
"כשאני בתוך המשחק אני מרגיש כאילו מדובר בחיים האמתיים שלי. כל הפעולות שאני
עושה במשחק הן החלטות שלי בלבד ואם טעיתי אז הטעות היא שלי ואני לומד את הלקח, ואם
בחרתי נכון אז אני מרגיש תחושת ניצחון וגאווה אישית" .
דבריו הבהירו לי כי סוד ההיסחפות לתוך משחק, הסיפוק וההנאה שמפיקים
ממנו הינם תוצאה של חופש הבחירה, החופש
להחליט בשביל עצמך כיצד לשחק ולאן להתפתח עם התקדמות המשחק.
במסגרת לימודיי במרכז ללימודים אקדמיים, בחלק גדול ונכבד של הקורסים
הנלמדים, דנו ועסקנו בנושא הוראה ולמידה ע"פ הגישה הקונסטרוקטיביסטית. גישה
זו תומכת בהבניית ידע ע"י פעולות של התנסות וחקר של הלומדים עצמם. גישה
פדגוגית זו מעודדת את הלומד לקבל החלטות ולהחליט על הפעולות שעליו לנקוט על מנת
לפתור בעיות משמעותיות ורלוונטיות עבורו ואתגרים המוצבים בפניו ע"י המורה. בהוראה ע"פ גישה זו יש ביקוש וייחוס חשיבות לנקודת מבטם של התלמידים.
למעשה, באמצעות החיבור שאנו יכולים ליצור בין גורם ההנאה במשחק כדוגמתSKYRIM לבין הגישה הקונסטרוקטיביסטית ללמידה, ניתן להסיק כי הטמעת עיקרון חופש הבחירה להחליט תיצור למידה מהנה יותר ומאתגרת שתאפשר ללומד להיות מעורב באופן רגשי בתהליך
הלמידה שלו, ולכן למידה זו תהייה משמעותית יותר עבור הלומד.
כמורים, עלינו להסיק כי מתפקידנו לעצב
סביבת למידה שתאפשר לתלמידינו חופש בחירה בתהליך הלמידה שלהם, על מנת לגרום להם תחושת הנאה, מחוברות אישית והגברת המוטיבציה ללמידה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה